היסטוריית התרעות לפי יישוב

  • יממה אחרונה
  • שבוע אחרון
  • חודש אחרון

התרעות 32


איום בלתי קונבנציונאלי


פגיעה מרחבית, השפעה לטווח ארוך, מיגון מורכב, קושי בגילוי וזיהוי, פיצוץ עמום ברוב המקרים, נתון להשפעות אקלים ותנאי שטח (גודל אזורי הסיכון תלוי במטאורולוגיה), השפעה פסיכולוגית על האוכלוסייה.

חומר לחימה כימי (חל"ך) הוא סוג של חומר מסוכן שרמת הרעילות שלו גבוהה מאוד. החל"ך מיוצר במטרה לגרום נזק לאוכלוסייה הנחשפת, זאת לעומת יתר החומרים המסוכנים שסיכונם הוא תופעת לוואי בעת שימושם.

צה"ל בודק בכל נפילת טיל האם הוא קונבנציונאלי או כימי באמצעות מכשירים ייעודיים. בהתאם לממצאים יפורסמו הודעות פיקוד העורף באמצעי התקשורת. הקפדה על מילוי אחר ההנחיות מצילה חיים.

קיימים סוגים שונים של חל"כים וניתן לסווגם ע"פ מספר פרמטרים. פרמטר אחד על פיו ניתן לסווגם הוא נדיפותם:

                                 א.         חל"ך נדיף - חל"ך שמתנדף תוך מספר שעות מרגע הפיזור (בדומה למים).

                                 ב.         חל"ך עמיד – חל"ך יציב שעמיד למשך ימים עד שבועות (בדומה לשמן).

בדרך כלל  לחל"ך אין ריח או צבע ולא רואים אותו (לא כמו אדים או עשן).

חל"ך עצבים הוא חומר רעיל הפוגע בתפקוד מערכת העצבים של הגוף האחראית על תגובות, רפלקסים ושרירים. חל"ך עצבים גורם למוות בחשיפה למינון מסוים, במידה ולא מתקבל טיפול רפואי מתאים. חל"ך עצבים יכול להופיע בצורת נוזל גז או תרסיס ולחדור לגוף דרך מערכת הנשימה, העיניים, העיכול ודרך עור חשוף.

חומר לחימה כימי שגורם לכוויות כימיות בכל מערכות הגוף. פגיעה עיקרית – נשימה, עור ועיניים.

חל"ך יכול להופיע במספר מצבי צבירה: גז ונוזל (תרסיס).

גז - הנישא עם הרוח, פוגע בכל בעלי החיים, ומזהם עצמים עמם הוא בא במגע. ככל שגדל המרחק מנקודת הפגיעה כך נעשה הגז דליל ונמהל באוויר.

               נוזל שלוליות וטיפיות המזהמות את האזור.

חל"כים יכולים לעבור ממצב צבירה אחד למשנהו, מבלי לשנות את  מהותם.
המעברים הללו כרוכים בדרך כלל בחימום ובקירור
.
החל"כים המהווים איום על מדינת ישראל הינם במצב נוזלי ועוברים לגז לאחר הפיזור.

חל"ך עצבים  יכול לחדור לגוף האדם דרך מערכת הנשימה, העיכול, העור והעיניים.

נשק קונבנציונאלי כולל חומרי נפץ מוכרים, נשק בלתי קונבנציונאלי כולל שילוב של חומרים כימיים או ביולוגיים הפוגעים באדם.

החל"ך מופיע ומתפזר בשטח בשתי צורות:

1.       כנוזל- טיפות המפוזרות באזור.

2.       ענן גז- הנוצר מהפיצוץ ונישא עם הרוח , פוגע בכל מי שאיננו ממוגן. ככל שגדל המרחק מנקודת הפגיעה כך נעשה הגז דליל ונמהל באוויר. בנוסף קיים ענן גז קטן יותר הנוצר מאידוי מתמשך של הטיפות.

לאחר הפיצוץ מגיעים כוחות הביטחון לשטח ולאחר ביצוע בדיקות גילוי      וזיהוי תינתנה הוראות מתאימות לאוכלוסייה. בכל מקרה , האזרחים חייבים
להקפיד על הוראות המיגון: מסיכה וחדר אטום כהגנה מפני חדירת הגז.

1.       ראייה – התכווצות אישונים, פגיעה בראייה.

  1.  
    1. הפרשות בלתי רצוניות – הזעה מוגברת, הפרשות רוק, עיניים דומעות, אי שליטה על סוגרים.
    2. רעידות והתכווצויות שרירים.
    3. בחילות, הקאות ושלשולים.
    4. לחץ בחזה, קשיי נשימה.
    5. איבוד הכרה, עוויתות ופרכוסים.

משך הסיכון מחל"ך תלוי בסוג החומר ובמטאורולוגיה. ברדיוס של מאות מטרים יתפזרו טיפות והסיכון יחלוף רק לאחר סיום הטיהור. במרחק של מספר ק"מ שבהם חלף ענן האדים יחלוף הסיכון ברגע שהענן יחלוף. למרחק של מאות מטרים עד קילומטרים ספורים מגיע ענן אדים מתמשך. ללא טיפול, הסיכון יכול להימשך ימים עד מספר שבועות. לאחר טיהור הזיהום, הסיכון יכול להימשך מספר שעות עד ימים.

אזור הסיכון הטיפתי - השטח שקרוב יותר לנקודת הפיצוץ, מתפזרים בו טיפות של החומר ונמצא בו ריכוז גבוה של אדי חל"ך (גז) בעיקר במורד הרוח. באזור זה הסיכון הוא גם עורי (במגע בטיפות) וגם נשימתי (בשאיפת הגז).

אזור הסיכון האדי - הוא שטח שבו החומר מתפזר בצורת גז בלבד (ללא טיפות) והסיכון בו הוא נשימתי בלבד (במקום שאיננו חופף לאזור הטיפתי). חלק מהסיכון האדי מתאדה מעצמו, ולכן הפעולה העיקרית שנדרשת בו היא להתמגנות ולהמתין להנחיה לשחרור ממיגון עם חלוף הסכנה.

אירוע כימי מטופל בשלבים רבים שמטרתם להכיל את האירוע במלואו, אשר כוללים גילוי וזיהוי החומר והכנת תוכנית לטיפול באזור הנגוע. באופן תיאורטי נאמר כי תוך כמה שעות מקרות האירוע, יתחיל תהליך פינוי.  בסיום הפינוי, ייתכן ויחל גם שלב טיהור המרחב. שלב זה יכול להימשך ימים עד שבועות.

                                 א.         טוקיו, מרץ 1995 בחודש מרץ 1995 פיזרו חברי כת "האמת הצרופה" (אום שינריקו) גז "סרין" (גז עצבים) בתחנת הרכבת של טוקיו וגרמו למותם של 12 נוסעים ולפגיעה  באלפי אנשים נוספים.

                                 ב.         מעטפות האנטרקס בארה"ב- בספטמבר 2001 נתגלו מספר אנשים בארה"ב אשר חלו במחלה. אנשים אלה לא נחשפו לחיידק בעקבות מגע על בע"ח  ונראה כי גורמים המעוניינים לפגוע באוכלוסייה ולזרות בהלה ופחד, הפיצו אותו. עד כה ידוע על 22 אנשים שנחשפו לאנטרקס. 12 מהם חלו במחלה הנשימתית ומתוכם 6 נפטרו. החיידק פוזר באמצעות שליחת מעטפות נגועות, אך עד היום לא ידוע בוודאות ע"י מי, אך אחת הסברות היא שההפצה נעשתה ע"י אזרח אמריקאי שעבד בעבר במעבדות ממשלתיות לייצור נשק ביולוגי.

דוגמאות למלחמה בנשק לא קונבנציונאלי:

                                 א.         מלחמת אירן עיראק - הפעלה מסיבית של חומרי לחימה מסוג: כוויה (חרדל), עצבים, חל"ך דמע  וחנק. התוצאה הייתה עשרות אלפי נפגעים, ומתוכם אלפי הרוגים.

                                 ב.         אוגוסט 1914, מלחמת העולם הראשונה - הצרפתים הטילו רימוני גז מדמיע על הגרמנים. בתגובה- הגרמנים הפגיזו את הבריטים בצפון צרפת ובחזית הרוסית בחומרים מגרים.

                                  ג.          אפריל 1914, מלחמת העולם הראשונה - הגרמנים שחררו 168 טון גז כלור לעבר הצרפתים. התוצאה: 15,000 נפגעים, ו-5,000 הרוגים.

                                 ד.         1935-1936, מלחמת אתיופיה איטליה - האיטלקים הפגיזו את האתיופים בחל"ך כוויה. נפגעו אלפי אנשים, ללא כל תגובה עולמית.

                                 ה.         1944, מלחמת היפנים בסינים - התקפה על הכוחות הסינים שגרמה ל-866 הרוגים.

                                  ו.          1966 1967, מלחמת מצרים- תימן - בניסיון לדכא את המלוכנים, הפציצו המצרים בחל"ך דמע וכוויה- סה"כ כ-40 התקפות כימיות. התוצאה: 1,400 הרוגים תימנים. זו הייתה הפעם הראשונה שנעשה שימוש בחל"ך ע"י הערבים.

כוחות סיוע והצלה יגיעו לשטח הנגוע ויתנו הנחיות לאוכלוסייה בשטח. כמו כן יועברו ההנחיות באמצעי התקשורת.          

הדבר החשוב ביותר, במקרה של אירוע בלתי קונבנציונאלי, הוא להישאר עם מסיכה במרחב מוגן ולבצע פעולות בהתאם להנחיות בכלי התקשורת. יחד עם זאת הציבור יוכל לפנות למוקדי המידע השונים.